תיבת אוצר של שכיות חמדה מכל תרבויות העולם – מורשת האנושות כולה

במוזיאון מפגש הציוויליזציות מוצגים אוצרות אמנות שהם, בעינינו, מורשת האנושות כולה, אוצרות שהם תולדת שיתוף הפעולה שבין תרבויות וציוויליזציות שונות. אף שהתקשורת נוטה להציג את דובאי ההיסטורית כעיר קטנה ושלווה ובה בקתות של סוחרים בדואים ושולי פנינים המתגוררים סמוך לגדות תעלת דובאי, על פי ממצאיהם של חוקרים וארכיאולוגים הייתה דובאי עיר נמל שוקקת חיים ומרכז ליבוא וליצוא כבר משנת 3000 לפני הספירה. השלום ששרר בה והסחר ששקק בה מאז ומעולם הם שני ההיבטים העיקריים במורשתה של דובאי. כיום דובאי הקוסמופוליטית היא מרכז סחר עולמי חשוב; קצב צמיחתה המדהים כמרכז כלכלי הוא תוצאה ישירה של תפקידה ההיסטורי כצומת דרכים שבה נפגשו ציוויליזציות רבות מפגש של שלום.

גלריות המוזיאון עומדות על היופי הטמון בכל תרבות שנציגיה חלפו באזור האמירויות הערביות המאוחדות בכלל ובדובאי בפרט. אנו מבקשים ליצור מקום שיניח יסודות לדיאלוג פתוח, יעודד אותו וישמש לו השראה; שיאיר  מעט מן החשכה ויקדם הבנה של תרבויות שונות; שישמש כגשר בין לבם של בני האדם לשכלם. לאור כל זאת, חלוקת האוסף לגלריות שונה וחדשנית. המוצגים והמסמכים ממחישים את החזון שלנו ואת המשימה שקיבלנו על עצמנו, וכל גלריה מציגה פן אחר של הסיפור כולו.

סיפורו ההיסטורי של סחר-החליפין התרבותי והחומרי בין ציוויליזציות נגלה בשש הגלריות המרכיבות את תצוגת הקבע במוזיאון מפגש הציוויליזציות. האוסף כולל פריטים נדירים רבים – חפצי אמנות, כתבי-יד, חתימות ואוטוגרפים של אישים בעלי חשיבות היסטורית, בהם מלכים, חוקרים ונוסעים; צווים ופקודות מאת מצביאים וסולטנים, וכן מסמכים משפחתיים.

.

הגלריה המוקדשת לתולדות האזור היא הגלריה הראשונה במוזיאון מפגש הציוויליזציות, והיא משמשת מעין הקדמה לתולדות המפגש המסחרי והתרבותי בין ציוויליזציות שהתרחש כאן, בצומת הדרכים. הגלריה מתווה את הטון השולט בכל הגלריות שבקבוצת המוזיאונים, הכוללת גם את המוזיאון לספרים נדירים, כתבי-יד והדפסים ומוזיאון כלי-הנשק (המצויים שניהם במרחק הליכה קצרה ממוזיאון מפגש הציוויליזציות).

כאן אפשר לראות כתבי-יד מקומיים שטרם הוצגו לציבור. כתבי-יד אלו היו בירושת משפחתו של מר אחמד אל-מנסורי, מייסד קבוצת המוזיאונים, והמעיין בהם למד רבות על פנים שונים של החיים המקומיים, בהם:

– מדיניות פנים ומדיניות חוץ

– אינטראקציות חברתיות ותרבותיות, בהן תכתובות עם בני מלוכה

– כלכלה וכספים, החל בניהול ענף שליית הפנינים ועד יחסי סחר כגון יבוא ויצוא. בחלק מכתבי-היד דוגמאות לאופן התנהלות המסחר והעסקים המקומיים

– חוק ומשפט, ובהם אופן יישום החוק בתחומי הכלכלה והחברה

– חינוך והשכלה

– שירה – ובכלל זאת שירה פוליטית ושירי אהבה – המשקפת את מבנה החברה ואת סדר עדיפויותיהם של יחידים, מפשוטי העם ועד העילית

– מדע וספרות בת הזמן

בגלריה מוצגים גם תכשיטי כסף וזהב – דוגמאות מייצגות של אמנות הצורפות המקומית והאזורית, חלקם מירושת משפחתו של מייסד המוזיאון. נוסף על אלו מוצגים בה חפצי אמנות נבחרים, כתבי-יד, כלי נשק מסורתיים ומטבעות היסטוריים המלמדים על תרבותן החומרית של ציוויליזציות שונות.

הגלריה מקיפה את התקופה שמאמצע המאה ה-16 עד ראשית המאה ה-20, ומתמקדת במשפחות מלוכה. בגלריה חפצי אמנות מרהיבי-עין, כתבי יד והדפסים הממחישים את פועלם של מי שהשפיעו על מהלך ההיסטוריה במזרח התיכון. אלו הם בני מלוכה ומנהיגים פוליטיים מחצי האי ערב, מאסיה ומאירופה, בהם שיח'ים ערבים, מלכים ודמויות פוליטיות אחרות מפורטוגל ומן הממלכה המאוחדת, וכן אישי צבא, מצביאים וקצינים מן הממלכה המאוחדת, פולין, מצרים והאימפריה העות'מאנית, ולצדם דיפלומטים ואישי ממשל.
באוסף הגלריה המלכותית מצויים דרכונים של בני מלוכה, צווים מאת סולטנים שונים, הסכמים הדדיים בין בתי נבחרים ושליטים, מתנות שהעניקו זה לזה מלכים באירופה ובערב; "אמנות המלוכה " (מהדורה משנת 1869 של ספר שנכתב בשנת 833 [218H]), המדגיש את חשיבות הפסיכולוגיה בהתנהגותה החברתית של האנושות; קריפטולוגיה איטלקית – התכתבות דיפלומטית מוצפנת מן השנים 1710–1745; מקורות היסטוריים וגנאלוגיים שונים העוסקים בשושלות המלכים הערבים והמוסלמים, הסולטנים והח'ליפים; אוטוגרפים מלכותיים, כתבי-יד, מכתבים וציטוטים; צווים מלכותיים, פקודות מצביאים, הסכמים וחוזים דיפלומטיים, דימויים של בני מלוכה וחפצים שהשתייכו לבתי מלוכה.
גם בגלריות האחרות מצויים מסמכים וכתבי-יד חשובים שלהם קשר לבתי מלוכה, ובהן הגלריה לתולדות האזור, גלריית הנוסעים והחוקרים, הגלריה האסלאמית, וכן גלריות במוזיאון לספרים נדירים, כתבי-יד והדפסים המצוי במרחק הליכה קצרה, מאחורי בניין המוזיאון המרכזי. אם אתם זקוקים לעזרה במציאת גלריה זו או אחרת, שאלו את אחד מעובדי המוזיאון או עיינו במפת המוזיאון.

עד זה לא מכבר היו כתביהם של חוקרים, נוסעים ומרגלים, המפות ששרטטו והרישומים שיצרו מקור המידע העיקרי על ארצות ערב, ובהן חוף שביתת הנשק ויתר ארצות המזרח התיכון. נוסעים וחוקרים מילאו תפקיד חיוני בכינון תקשורת בין הציוויליזציות של המערב ושל המזרח. אנו נוטים לחשוב שהם ירדו מגדולתם ואת מקומם ממלאים התקשורת, האקדמיה וארגונים לא-ממשלתיים, אולם לא כך. סופרים כגון טים מקינטוש-סמית' שכתב את "Yemen: The Unknown Arabia" ("תימן: ערב העלומה", 2000) וויליאם דלרימפל שכתב את "From the Holy Mountain" ("מן ההר הקדוש") ממשיכים להעמיק את שידוע לנו על תרבויות האזור.
מבטם של נוסעים עצמאיים ושל אנשי אקדמיה שונה בתכלית השינוי ממבטן של חברות תקשורת, הרואות לנגד עיניהן את ההווה בלבד ומתמקדות בעניינים העומדים על הפרק; לנוסע ולאיש המדע אורך הרוח להביט רחוק יותר אל העבר ולראות את הדברים לאורם של תולדות האזור ושל תרבות ערב. חוקרים ונוסעים, יהיו משימתם ומשאביהם אשר יהיו, מילאו אפוא תפקיד חשוב בתיווך תרבויות זו לזו.
עם הפריטים שבתצוגת גלריית הנוסעים והחוקרים נמנים "תולדות הטבע" מאת פליניוס הזקן בתרגומו של פילמון הולנד (1601); מהדורות ראשונות של ספרי קרסטן ניבוהר (1733–1815), מתמטיקאי, כרטוגרף וחוקר גרמני שפעל בשירותה של ממלכת דנמרק, ונודע בשל השתתפותו במשלחת הדנית המלכותית לערב (1761–1767); ספרו של דומינגו בדייה אי לבליך (1767–1818) הידוע יותר בשמו הבדוי עלי ביי אל-עבאסי, נוסע, חייל ומרגל שפעל בראשית המאה ה-19 ומוכר בעיקר בשל מסעותיו בצפון אפריקה ובמזרח התיכון; ספרו של גוסטב לה בון (1841–1931), מלומד, ממציא ואיש אשכולות צרפתי שעסק באנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, רפואה ופיזיקה; תיעודו של פייטרו דלה ואלה, האיטלקי בן תקופת הרנסנס (1585–1652), מלחין, מוזיקולוג וסופר שערך מסעות ברחבי אסיה והגיע ארץ הקודש ולמזרח התיכון בכלל, לצפון אפריקה ואף להודו. כמו כן, בגלריה מוצגות מפות מאת גרארדוס מֶרקָטור (1512–1594), גיאוגרף וקוסמוגרף בן גרמניה וארצות השפלה. הוא נודע במיוחד בשל מפת העולם שלו משנת 1569 העושה שימוש בהיטל חדש שפיתח; מפת —-; אטלס פורטוגלי ובו מפות כל מושבות פורטוגל; עבודתו של ג'יימס ריימונד וולסטד, חבר המשלחת שערכה מיפוי מפורט של מפרץ עקבה וצפון ים סוף בשנת 1830; הספרים הראשונים בדפוס העוסקים בערבים ובמוסלמים ובכינון יחסים ביניהם ובין הודו וסין במאה התשיעית; כתבי עת העוסקים באסיה ועוד.

הגלריה חוקרת את האזור מבעד לעיניהם של נוסעים וחוקרים מפורסמים באמצעות יומני המסע שלהם, כתביהם וציוריהם. בגלריה: מפות היסטוריות של ארץ ישראל; בולים מוקדמים מארץ ישראל, ממצרים, מסוריה, מלבנון, מעיראק ומירדן; יומן מסע של קצין בריטי משנת 1875, ובו רישומים של נופים שונים בארץ ישראל; מפת ארץ ישראל שיצאה בשנת 1946 כחלק מפרסומי ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, הועדה שעליה הוטל להציע פתרון לבעיית ארץ ישראל ולשאלת היהודים העקורים באירופה; "תולדות הבנייה בארץ ישראל" ((Syrian stone-lore or, The monumental history of Palestine מאת קלוד רנייה קונדר, 1886; שנתון הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1927; והספר "חצאי שעות בארץ ישראל: מסעותיי במצרים, ארץ ישראל וסוריה"
נוסף על התצלומים והדימויים האחרים, מצוי בגלריה גם אוסף סלעים מארץ ישראל (נאסף במאה ה-18 ובמאה ה-19), שעל פי פיסת הנייר שצורפה למיכל שבו היה נתון, הוענק שי מאת האב ר. אולריך ב-18 במאי 1899. עם האתרים המקודשים שמהם נאספו הסלעים נמנים מקום מחבואה של מרים אם ישוע בבית לחם והר הזיתים, הנודע בחשיבותו הנוצרית על שום חזון אחרית הימים שנשא שם ישוע.

הגלריה היא התגלמות רוחן האמיתית של האמירויות הערביות המאוחדות; רוח ערכי הסובלנות, קבלת האחר, כבוד לעצמי ולזולת, והכרה בטובה ובתועלת הצומחות מהבנת השוני התרבותי.
בגלריה מוצגים, בין היתר, הספר , מיצירותיו החשובות של התיאולוג יוהאן היינריך הוטינגר, 1659; ספרים נדירים מאת כותבים אירופיים, בהם "חייו ופועלו של הסולטן, המלך והכובש צלאח א-דין" לבהא אל-דין יוסוף אבן ראפי אבן שדאד אל-מַוֹסילי. יצא לאור בידי שולטנס בעיר ליידן בשנת 1732; ספרי תפילות נוצריים בלשון געז מן המאה ה-14 וה-15 ; דפים מתוך כתבי-יד של הברית החדשה מימי הביניים; פקסימיליה של תנ"ך גוטנברג, נדפס 1454, עותק מספר 14 מתוך מהדורה של 300 עותקים; "סדר המיסה והאוכריסטיה לכנסיות בוויטנברג מאת מרטין לותר, 1523; תרגום המלך ג'יימס, מהדורה משנת 1639; כוס קידוש עתיקה ונדירה מנחושת מן המזרח התיכון; ודפים רבים מתוך כתבי-יד של הקוראן מן המאה ה-10 עד המאה ה-13.

באמצעות שלל כתבי-יד של הקוראן על הקליגרפיה המרהיבה והיצירתית שבהם, מלמדת תצוגה זו כיצד הביעו תרבויות שונות ברחבי העולם את פרשנותן לאסלאם, כל אחת בדרכה האמנותית ובגישתה הייחודית לקליגרפיה. בגלריה כתבי יד מברוניי, מתת-היבשת ההודית, מחג'אז, מארץ ישראל, מפרס, מן האימפריה העות'מאנית ומאירופה.
עם הפריטים בגלריה נמנים עותק של הקוראן הערבי הראשון בדפוס, "קוראן המבורג", 1694; כתב-יד מעשה ידי המלך המוגולי עאלם-גיר (1659–1707) עבור בתו ג'אהאנארה ; "היסטוריה של הערבים" משנת 571 עד 1118, מאת ג'ירג'יס אלמקין , נדפס 1625; משמעויותיה השונות של המילה "קוראן", וגולת הכותרת – פרגוד לדלת הכעבה, הקרוי סיטארה, שנשלח למכה בידי סולטן סולימן הגדול, מתוארך 1543/1544.